#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פז: 1 אדם במחובר מנין שאוכל בכל גידולי קרקע?<p dir=""rtl"">ומנין שרק בשעת גמר מלאכה?</p>"	"פועל אוכל בכל גידולי קרקע דכתיב &quot;וחרמש לא תניף&quot; לרבות כל בעלי חרמש. ומי שאינו נקצר בחרמש יליף מ&quot;כי תבא בקמת רעך&quot; ואף שמקמה לבד לא ילפינן שהיו למדים הקש ל&quot;מהחל חרמש בקמה&quot; רק דבר שחייב בחלה, 'וחרמש לא תניף' כבר הוציא מההקש, וריבה כל בעלי חרמש.<p dir=""rtl"">&quot;כי תבא בכרם רעך&quot; נכתב להלכותיו, ומדכתיב שם &quot;ואל כליך לא תיתן&quot; מלמד שרק בשעה שאתה נותן לכליו של בעה&quot;ב, דהינו בגמר מלאכה, אתה אוכל.</p>"	בבא מציעא פז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פז: 2 כיצד נדרש הפסוק באכילה בכרם שנכתב להלכותיו &quot;כִּי תָבֹא, בְּכֶרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ, עֲנָבִים, כְּנַפְשְׁךָ, שָׂבְעֶךָ, וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן&quot;	"כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם - נאמר כאן ביאה ולהלן ביאה גבי &quot;ולא תבוא עליו השמש&quot; מה שם פועל אף כאן פועל.<p dir=""rtl"">רֵעֶךָ - ולא של גוי, ששם אתה יכול לתת לכליך. ולמ&quot;ד גזל גוי מותר אין צריך קרא ובא למעט הקדש שאסור לאכול כלל.</p><p dir=""rtl"">וְאָכַלְתָּ - ולא מוצץ.</p><p dir=""rtl"">עֲנָבִים - ולא ענבים ודבר אחר.</p><p dir=""rtl"">כְּנַפְשְׁךָ - כנפש בעה&quot;ב כך נפש פועל וכמו שבעה&quot;ב פטור ממעשר אף פועל. וזה אסמכתא בעלמא, שלוקח חייב במעשרות רק מדרבנן. ועיקר הדרשה כמו שנפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור. (ולקמן צב. יש צד שר' אלעזר חיסמא לומד מכאן על מה שמסר נפשו עליו אוכל דהינו לא יותר על שכרו.)</p><p dir=""rtl"">שָׂבְעֶךָ - ולא אכילה גסה.</p><p dir=""rtl"">וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן - בשעה שאתה נותן לכליו של בעה&quot;ב אתה אוכל, ולא לפני גמר מלאכה.</p>"	בבא מציעא פז:		
